בשגרת היום יום אנחנו חיים עפ"י הדפוסים שאנחנו יצרנו, קיבענו ומאמינים שזה המצב ולא קיימת אפשרות אחרת. התוצאה? אנחנו נשארים באותו המקום, היכן שאנחנו. סיטואציה מאד מתסכלת, מדוע? מפני שאנחנו כן רוצים לצאת מהמקום שאנחנו נמצאים בו. אנחנו כן רוצים לצמוח ולהצליח, כן רוצים שיהיה אחרת. אלא שהדפוסים שיצרנו קושרים אותנו אל המקום בו אנחנו נמצאים. למה הכוונה בדפוסים, אמחיש בסיפור. סיפור הפיל:
מספרים על אדם שבהיותו ילד אהב ללכת לקרקס ולראות פילים. פעם אחת ניגש מאחורי הקלעים לראות אותם. מה שראה, הימם אותו! הפיל הגדול עמד קשור בחבל דק אל יתד קטנה בקרקע. נדהם מהמראה, ניגש אל אביו ושאל אותו איך זה שבפיל הגדול, קשור בחבל כל כך דק אל יתד כל כך קטנה. הרי אם הפיל יחליט ללכת הוא ייקח גם את כל האוהל... האבא ענה לו שהמצב הוא כזה מפני שהפיל מאולף.
הילד שהוטרד מהתשובה החליט שכשיגדל יברר מדוע הפיל לא זז ממקומו. לכשגדל גילה שהפיל נולד בקרקס ובהיותו פילון קטנטן קשרו אותו עם החבל ההוא אל היתד ההיא. בהתחלה, התמרד, ניסה להשתחרר ומשך בכל כוחו. אבל, היות והיה קטן וחלש יחסית, כמה שלא ניסה, לא הצליח. לבסוף, התייאש. לבסוף הגיע הפיל למסקנה שאין סיכוי שישתחרר. השנים עברו, הוא גדל והתחזק ויכול היה בקלות להשתחרר, אבל, מה שמנע ממנו הייתה האמונה שהוא אינו יכול. כל כך לא יכול שכבר אפילו לא מנסה."
האדם אינו שונה מהפיל! גם אותו קושרות דעות ומחשבות על מה אפשרי עבורו ומה לא, והדעות הללו מקבעות אותו במקום. אבל, ובשונה מהפיל, האדם הרבה יותר מתוחכם! אצלו המצב גרוע יותר משאצל הפיל. מדוע? כי אם מישהו יעז לומר לו, שכל מה שהוא חושב כלא אפשרי, כן אפשרי, האדם יתחיל להלחם בו: "אתה לא תגיד לי", "שטויות מה אתה יודע/מבין?", "אין לך מושג מה אני עובר", "אין סיכוי. ככה זה מאז שאני זוכר את עצמי" וכו'.
התוצאות להתנהגות יהיו מחירים קשים בדמות של כעס, עצב, חרדה, פחד, עצבים, תסכול, דיכאון וכו'. בשלב הזה מגיע שיאו של הפרדוקס: כמובן שאת התוצאות האלו האדם לא אוהב, הוא יודע שהן מזיקות. מזיקות לו, לסביבתו, למשפחתו וכו'.
לפעמים האדם מבין את המחירים, מחליט "לקחת את עצמו בידיים", ואומר לעצמו "די, נמאס. אני חייב לתפוס שליטה על חיי. אני מוכרח לשנות את התוצאות..."
אבל, האם ניתן לשנות תוצאות? איך? הרי תוצאות מגיעות רק אחרי שנעשתה פעולה! ואם הן מגיעות אחרי הפעולה, אז איזו שליטה יכולה להיות לנו? יתירה מזאת, מכיוון שתוצאות הן תוצר לוואי של העשייה שלנו, אין לנו דרך לדעת אותן מראש ז"א, אין לנו שליטה עליהן.
תוצאות הן תמיד תוצר של הדרך בה התנהלנו והן נמצאות על פני השטח. הדרך הזו בנויה מדפוסים, נסיבות, גישות, אמונות מגבילות, מחשבות מקבעות ופרדיגמות. כל אלו נבנו במהלך חיינו ומנהלים אותנו היום. חלקם מקדם אותנו וחלקם מגביל אותנו.
היות ותוצאה בהגדרתה, נמצאת מעל פני השטח, אין לנו סיכוי לשנות אותה! כי התוצאה שנמצאת מעל פני השטח, היא תוצר לוואי של מה שמתחת לפני השטח, האמונות, הדפוסים.....אבל, הנפלא הוא שאם נשנה אפילו אחד או יותר מהמרכיבים הללו, התוצאות ישתנו לבד.
בתהליך האימון ובעבודה משותפת, נחשפות אותן התפיסות והאמונות המגבילות, והמאומן לומד להבחין בין התפיסות שמקדמות אותו לבין אילו המקבעות אותו. המאומן לומד להשתמש באילו שמקדמות אותו ו/או, מחליף את אלו שמקבעים/מעכבים אותו.
חשוב לזכור שהתהליך חשוב לא פחות מהתוצאות. בתהליך לומד המאומן להכיר ביכולות האמיתיות שלו, ועד כמה הן גדולות ומגוונות יותר ממה שחשב ו/או האמין על עצמו. לכל אחד יש כוחות וכישורים שעוזרים בחיים. לרוב, אנו נוהגים "להקטין" ולעתים לא לראות אותם. תפקיד המאמן לשקף ולעזור לאדם לגלות את אותם כישורים, יכולות וידע הדרושים על מנת להשיג את מטרותיו בחיים.
חישבו על כל מה שאתם רוצים להשיג בחייכם - האם הגעתם לכך? האם אתם יודעים כיצד להגיע לשם?
הנקודה בה אתם נמצאים בחייכם היום היא תוצאה של התנהגויות, תפיסות, דפוסי חשיבה והרגלים שפיתחתם עד היום. כדי להגיע למקום אחר בחייכם, כדי להשיג משהו אחר, יש לשנות את הגישה. יש לפעול בדרך חדשה, לשנות הרגלים, לסגל דפוסי חשיבה חדשים. התובנה הזו כשלעצמה לא מספיקה, שכן דרושה עשייה בצידה. לבחור לעשות, משמעותו, לקחתם אחריות על חייכם, ולכל בחירה יתכן ויהיה גם מחיר. מדוע? כי שינוי אינו מתחולל ללא גרימת אי נוחיות, אפילו אם השינוי הוא מרע לטוב. ...
כעת הגענו לשאלה העיקרית: האם אתם מוכנים לכך? מהו המחיר שאתם מוכנים לשלם כדי להגשים את עצמיכם? ולאחר שבחרתם לקחתם אחריות על חייכם ולאחר שהבנתם את המחיר שתצטרכו לשלם, תגיעו רחוק מאד.
למה? כי אושר הוא בחירה..